נינפו

נינפו


"נינפו" הינו מונח מאוחר יחסית אשר הופיע כנראה במאה העשרים. מעטים יודעים את משמעותו האמיתית. אנשים מזהים את האמנות של ה"נינג'ה" עם המונח "נינג'וטסו". "נינג'וטסו" מתואר בדרך הטובה ביותר כאוסף של מיומנויות שהיו בשימוש של ה"נינג'ה". ה"נינפו" מתייחס בדרך כלל לסדר הגבוה יותר של ה"נינג'וטסו", הפילוסופיה לחיים המבוססת על העקרון של ה"נין". האות היפנית (קנג'י) "נין" המשמשת לכתיבת המילים "נינג'ה", "נינג'וטסו" ו"נינפו" מכילה שני חלקים. החלק העליון משמעותו חרב והחלק התחתון מסמל את הלב. האות משמשת גם לכתיבת המילה "נינטאי" שפירושה התמדה או סבלנות. רמז לכך שהדבר החשוב ל"נינג'ה" הוא להיות סבלני לשם השגת מטרותיו וביצוע משימותיו. האות "הו" (שנקראת גם כ"פו" במילים מסויימות) במילה "נינפו", מופיעה בדרך כלל במונחים מהעולם הדתי. "נינפו" משתמש ב"הו" בגלל שלאמנות לחימה זו יש אמפליקציות דתיות עמוקות. אין זה מספיק רק לדעת את הטכניקות אלא חשיבות רבה מוקנית למיקומם של הלב והרוח של המתאמן כאדם. שילוב של גוף ונפש, אמנויות לחימה ודת במטרה להביא את המתאמן למצב של איזון גופני. מוטיב זה של איזון הוא בעל משמעות רחבה בפילוסופיה המזרחית (אין-יו). האות "הו" מורכבת משני חלקים, "מים" ו"להתקדם". המשמעות המילולית הכוללת היא של מים זורמים קדימה. אבל המושג טומן בחובו את המשמעות העמוקה של מחזור המים בין השמים לארץ. החשיבה ששליטה בטכניקות מספיקה, יוצרת מגבלות מאכזבות. מעבר לטכניקה ישנה התפתחות רוחנית ומנטאלית אותה על המתאמן לעבור ולשאוף להשיג. לכן לומדים "נינפו" ולא רק "נינג'וטסו". "נינפו" הוא ההגנה עצמית הכי טובה למחשבה, לגוף וללב. דרך אמנות לחימה זו ה"נינג'ה" שומע מה ששקט ואילם, רואה את מה שבלתי נראה ומצליח לסבול את מה שמענה ומייסר. הלוחם הנאור ("שינובי") לא יסתפק רק בדרך ("דו"), מטרתו היא הבנת האמת הנצחית, לחיות בתוך חוקי הטבע ולפתח במלואן את טכניקות הלחימה. אמנות לחימה עתיקה זו היא כמו במחזור המים, נשארת כל העת רעננה ובתנועה.